תקציר: בעולם פרוגרסיבי מטורלל כמו שלנו, מה שחשוב זה רק הנרטיב הנכון. והעובדות, מה איתן? הן רלוונטיות רק אם הן מחזקות את אותו נרטיב. אחרת, אין להן כל משמעות. לכן יכול קובי שבתאי - אחד משלושת המפכ"לים הפוליטיים ביותר שהיו למשטרת ישראל (ביחד עם המפכ"ל הראשון יחזקאל סהר והמפכ"ל הקודם, רוני אלשיך) - למצב את עצמו, בעידוד תקשורת הליבה, כ'שומר סף', המגן על המשטרה בגופו מפני כל חדירה של השפעה פוליטית.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

גרסה קודמת של המאמר פורסמה לראשונה באתר מידה, ב- 28/5/24.

*  *  *

הרבה נכתב ונאמר על המשטרה בשנתיים האחרונות, במאמרים ובפודקסטים. רוב החומר הוא 'פייק' גמור, אבל הוא בוודאי ימצא את עצמנו מתועד בהיסטוריה המשטרתית ויהפוך ל'עובדות' (האליטה כידוע, כותבת את ההיסטוריה) ...

למה? כי בעולם פרוגרסיבי מטורלל כמו שלנו, מה שחשוב זה רק הנרטיב הנכון. והעובדות, מה איתן? הן רלוונטיות רק אם הן מחזקות את אותו נרטיב. אחרת, אין להן כל משמעות.

זו הסיבה שדווקא קובי שבתאי - אחד משלושת המפכ"לים הפוליטיים ביותר שהיו למשטרת ישראל (ביחד עם המפכ"ל הראשון יחזקאל סהר והמפכ"ל הקודם, רוני אלשיך) - מצליח למצב את עצמו כ'שומר סף', המגן על המשטרה בגופו מפני כל חדירה של השפעה פוליטית. בעזרתה האדיבה תקשורת הליבה הישראלית, זה הולך לו עד כה מצוין!

הנה לפניכם קובי שבתאי ה'היסטורי' (שכל מי שמכיר אותו, כולל מי שמסייע בידו בשכתוב ההיסטוריה, מתגלגל וודאי מצחוק למשמע הדברים):

"אני מתחייב בפניכם, כאן היום, שאמשיך לעמוד כחומה בצורה בכל ניסיון להכניס שיקולים... (פוליטיים) למשטרת ישראל. אני עומד כאן מעל הבמה ומצהיר בקול ברור: "משטרת ישראל חייבת להישאר אוטונומית עצמאית נטולת פניות ומנותקת מכל גחמה פוליטית".

ולמה התקשורת מסייעת לשבתאי במשימתו ה'היסטורית'?

קובי שבתאי - כקודמו, רוני אלשיך- זכה מהתקשורת לחיבוק 'מאתרג', בעקבות פרעות תשפ"א. אז הוא הבין שאחרי אירועי מירון, יזדקק ל'איתרוג'  של 'אליטת ההון' (השולטת בתקשורת בבעלויות צולבות) כדי לשרוד. לצורך כך, הא נתן יד להסתרת העובדה שבמאי 2021 מרד המגזר הערבי במדינת ישראל, ולשימור דימוי הדו קיום, בין יהודים וערבים. לצורך כך, הוא מכר את שוטריו, פגע במעמדה הציבורי של המשטרה ובאמון הציבור בה, והזיק לביטחונה הלאומי של ישראל.

בפרעות תשפ”א הפכה המשטרה שבהנהגתו למשטרת המנדט הבריטי. הוא גרם לה לעמוד מהצד בזמן הפרעות, ולרוץ לאסוף נשק מיהודים מיד אחריהן. הוא אף אפשר לדוברות המשטרה לנפק 'פייק' שהבעיר את לוד, כאשר המשטרה הודיעה בבוקר היום השני לפרעות, כי יהודי רצח ערבי בלוד הבוערת (כתב אישום לא הוגש עד היום...). כך, הפכה המשטרה הפכה למצית העיקרי של תבערת היום השני למהומות שם, ולמנציחת הבדיה הזו. בעובדה, השנה ב- 2004, קיים המגזר הערבי בלוד תהלוכות אזכרה מתוקשרות ופרועות לאותו 'שהיד' ברחובות, שאילצו יהודים שוב לתפוס מסתור בבתיהם, מאחורי דלתות נעולות....

יתרה מכך, הוא העלים מן התקשורת כל זכר לפגיעה הקשה שספגה המשטרה במהומות. הדברים התגלו רק כשראש ועדת ביטחון הפנים בכנסת לשעבר, מירב בן ארי, קיבלה 'טיפ', וזימנה את סגן ראש אג"ם במשטרה, תנ"ץ מוריס חן, שיפרט בפניה את נזקי המשטרה במהלך פרעות תשפ"א. 

הנה לפניכם הנתונים שהביא חן לוועדה:

• 297 כלי רכב משטרתיים ניזוקו, 11 ו- ניידות נשרפו;
• 23 מתקני משטרה נפגעו (זה בלשון המעטה. ירו עליהם, הם נכבשו, השוטרים ברחו, והמתקנים נכבשו. צילומי האתרים הכבושים 'רצו' בטיקטוק של הפלסטינים תושבי ישראל אבל לא ברשתות הטלוויזיה הממוסדות, שהקרינו דו קיום...
• 322 שוטרים נפצעו.

איש מהאזרחים לא שמע על כל זה בזמן אמת!

עתה מבקש שבתאי למתג את עזיבת תפקידו כמגן המשטרה בפני השר המאיים להפכה למיליציה של ימין קיצוני

(טוב, זה נשמע טוב יותר ממפכ"ל שסיים תפקיד לאור מסקנות ועדת מירון...).

לכן, פנה ב- 26 במאי 2024 ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, להלין על כך שהשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר פנה ישירות למפקד מג"ב יצחק בריק בעניין האלימות המשטרתית במירון. עוד למדנו מהתקשורת כי הפנייה של בן גביר למפקד מג"ב נעשתה מבלי שעדכן קודם את שבתאי, שזעם כשגילה על כך לאחר מכן... (תורג'מן ותמרי, 2024). לאחר מכן זומן השר לשימוע לפני פיטורין, מהלך שנבלם ע"י מיארה.

שימו לב איך מסייעת תקשורת הליבה לשבתאי: כותרת הכתבה (ראו למטה) נועדה כבר היא לצרוב את תודעתנו: "עימות חריף בין המפכ"ל לבן גביר". המפכ"ל שבתאי מצוין בתפקידו, בעוד השר הממונה מצוין בשם משפחתו, שם שהפך שם נרדף לגנאי בתקשורת, בישראל ובמערב.

אז אם אנחנו פרוגרסיביים נלהבים אנחנו יכולים לעצור כבר כאן. הכותרת מחזקת את הנרטיב שלנו, שהרי מה חדש? בן גביר הרי תמיד מקלקל הכל...

אבל אם אנחנו מהמעצבנים ההלו, שאוהבים להקשות, נגלה מהר מאוד שאין בכתבה הזו מומה למעט המשך התהליך ההרסני של פוליטיזציה של הדרג הבכיר במשטרה, שהופכת מפכ"לים לכלי שמפורר את סמכות הממשלה על הדרג המבצע.

על מה מלין המפכ"ל? שהשר התקשר ישירות לקצין בדרגת ניצב?

ממתי שרים אינם מדברים עם ניצבים? דומה שההיפך הוא הנכון. דווקא אם היה ניצב נמנע מלדבר עם השר לפני שיוודא שהדבר נעשה באישור המפכ"ל, היה מדובר באירוע ששווה כתבה עיתונאית!

יתרה מכך. שרים נוהגים לעקוף את המפכ"ל ולפנות ישירות לניצבים כל העת. הנה לכם סיפור דומה מסוף יולי 2020: השר לביטחון הפנים דאז, אמיר אוחנה, התקשר תוך עקיפת מ"מ המפכ"ל, מוטי כהן, למפקד מחוז ירושלים, דורון ידיד. השיחה יורטה, הוקלטה ושוחררה לרשתות התקשורת; והעולם היה כמרקחה: "אנחנו לא יכולים להמשיך עם הברדק הזה, אנחנו לא יכולים להמשיך עם האנרכיזם הזה", אמר השר לניצב ידיד. "יש הבדל בין הפגנה לבין אירועים כמו שאנחנו רואים בחודשיים האחרונים; ובשבועות האחרונים". הניצב אגב, עשה כמצוות השר ומפלס האלימות המשטרתית בבלפור עלה מאוד.

טוב, זה שוב סיפורי נתניהו תגידו... אז הנה לכם טעימה מימים רחוקים, שבהם היה השר אביגדור קהלני, מפקד מחוז ירושלים היה אריה עמית, והמפכ"ל אסף חפץ. השר קהלני לא רק עקף את המפכ"ל חפץ, הוא גם צפצף על מפקד המחוז. באירועי כביש בר אילן, ב- 1966, למרות הגיבוי החד משמעי שעמית ושוטריו קיבלו ממפכ"ל המשטרה, אסף חפץ, דרש קהלני מהמשטרה איפוק בפעולות נגד מפגינים. הוא דרש לא להפעיל כוח מיד ולא "לפצח מיד ראשים". "לפני שמפעילים אלות, אמר, יש להידבר עם מפגינים, גם אם הם חוסמים כבישים וצמתים ומפריעים לתנועה".

השר הגיע לשטח ללא תיאום מראש, והסכים לדרישות החרדים להיכנס לישיבת "אור הצפון" ללא מאבטחיו, כשהוא מוקף בחרדים שצעקו 'קהלני הוא שלנו'.. ". קהלני הכריז, שמעתה יש מדיניות חדשה בטיפול בהפגנות ובמפירי סדר, ו"המשטרה צריכה להתרגל לכך". הוא גם מתח ביקורת על השימוש בפרשים לפיזור מפגינים.

מקרה? ממש לא. ב"אירועי ראס אל עמוד", ב- 14 בספטמבר 1997, תפקד השר קהלני כמפכ"ל על, כשהוא ממדר את המפכ"ל חפץ. בערב אותו יום נכנסו מתנחלים לשני בתים בשכונת "ראס אל עמוד". את ההחלטות קיבל אז השר קהלני ישירות עם מפקד מחוז ירושלים, ניצב יאיר יצחקי. המפכ"ל חפץ אף שקל להתפטר בעקבות האירוע, "משום שהגיע למסקנה שאין טעם להמשיך בתפקיד, כאשר קהלני, להערכתו, מבקש לנהל את המשטרה תוך הפעלת ששיקולים זרים". ושימו לב מה טענו אז "גורמים בכירים במשטרה": "גם ניצבים אחרים טורחים, לעתים, לעדכן את השר ולא את המפכ"ל".

חוצפה של שר? ממש לא. זה מתחייב מהגדרת תפקידו

אירועי הר הבית, באוקטובר 1990 - שבהם נהרגו 17 פלסטינים נהרגו ונפצעו יותר ממאה מירי שוטרי משטרת ישראל – הביאו להקמת ועדת זמיר, שמסקנותיה יצרו מהפך ביחסי הכוחות שר-מפכ"ל, בהקשר של אחריות השר לטיפול באירועי סדר ציבורי. דו"ח הוועדה קבע, כי דרושה מעורבותו הפעילה של השר, כדי שיוכל לעמוד בקיום אחריותו המיניסטריאלית בתחום הסדר הציבורי. משמעותה של קביעה זו היא - כי שוב לא תהיה לשר המשטרה חסינות מפני אחריות לכישלונות ולמחדלים של המשטרה. ראינו למשל את מימוש ההחלטה הזו במסקנות ועדת אור לאירועים במגזר הערבי באוקטובר 2000, כאשר נקבע כי השר, פרופ' שלמה בן עמי לא יוכל עוד לכהן כשר לביטחון הפנים, כי לא מימש את אחריותו כשר הממונה.

לסיכום, כדאי לזכור: תקשורת לא מביאה לכם חדשות היא יוצרת אותם בעזרת פייק שמחזק נרטיב.

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יחסי המפכ"ל והשר הממונה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'אתרוג פוליטי', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יחסי הגומלין בין עובדי ציבור לנבחריו, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• אוסף המאמרים על יחסי המפכ"ל והשר הממונה.
• אוסף המאמרים על 'אתרוג פוליטי'.
• אוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית'.
• אוסף המאמרים על יחסי הגומלין בין עובדי ציבור לנבחריו.
• אוסף המאמרים על 'למי שייכת המשטרה' - אמון ולגיטימציה משטרתית.
• אוסף המאמרים על שקרים.
• אוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם.
• הרחבה על 'אליטת ההון' – האליטה הנוכחית של ישראל.
• אוסף המאמרים על מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• תורג'מן מאיר, לירן תמרי (2024), מח"ש פתחה בבדיקת האירועים במירון; עימות חריף בין המפכ"ל לבן גביר, YNET, 27/5/24.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על יחסי המפכ"ל והשר הממונה, באתר 'ייצור ידע, ייצור ידע, 11/10/18.
• פנחס יחזקאלי (2023), יחסי הגומלין בין עובדי ציבור לנבחריו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 1/11/23.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על משטרה בדמוקרטיה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 6/5/19.
• פנחס יחזקאלי (2015), שקרים ושקרנים באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 14/10/15.
• פנחס יחזקאלי (2023), אליטות ואליטיזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 13/2/23.
• פנחס יחזקאלי: 'אליטת ההון' – קווים לדמותה של האליטה הנוכחית של ישראל, חלק 1, ייצור ידע, 1/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), אתרוג ואתרוגים פוליטיים באתר יצור ידע, יצור ידע, 31/1/23.
• פנחס יחזקאלי (2021), מבצע שומר החומות ופרעות תשפ”א באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/5/21.